ג'ו-ג'יטסו הוא שם כולל למאות סגנונות לחימה שהוחזקו בידי משפחות הסמוראים שהיוו את המעמד הלוחם ביפן הפיאודלית עד קרוב לסוף המאה ה- 19. הג'ו-ג'יטסו במקורו היה צבאי, ושימש להביס את האויב בשדה הקרב. ככאלה, כל הסגנונות העתיקים, קוריו ביפנית, כללו עבודה נרחבת עם כלי נשק שונים כמו חרב, סכין וחץ וקשת, לצד עבודה ביד ריקה שכללה הטלות, חניקות ונעילות מיפרקים לטובת הכנעה / שבירה או הובלה (שיטור והובלת שבויים).
פירוש השם ג'ו-ג'יטסו או ג'ו-ג'וטסו הוא מיומנות עדינה או טכניקה עדינה, כשהרעיון המרכזי הוא לא להתנגד לתנועת היריב אלא ללכת איתה ולנצלה כדי להוציאו משיווי משקל ולהכניעו.
הג'ו-ג'יטסו נחשב לאם אמנויות הלחימה, כרעיון כולל לשיטה שלמה שעוסקת בכלל ההיבטים של הלחימה: בעמידה ועל הקרקע, לחימה חמושה וביד ריקה.